היום בדרך לעבודה ראיתי על לוחות המודעות את הכרזות המודיעות על טקסי יום הזכרון 2009 והמחשבות עליך ובעיקר על מי שהשארת ההורים האישה הילה והאחים לא מרפות בחגים המחשבות האלה חזקות מתמיד כמו בפסח האחרון עכשיו אשב בעבודה ואקרא בפעם המי יודע כמה את סיפור הקרבות ההרואי שלקח אותך מאיתנו אני כותב ומרוב דמעות לא רואה את המסך צר לי עליך בן דודתי היקר הכל הייתי נותן בחיים שכל זה לא היה קורה נוח לך בשלום על משכבך מתגעגע צחי אקסלרוד