אחרי מותי ספדו ככה לי:
היה איש – וראו: איננו עוד;
קודם זמנו מת האיש הזה,
ושירת חייו באמצע נפסקה.
וצר! עוד מזמור אחד היה לו
והנה אבד המזמור לעד,
אבד לעד!
אלעד,פשוט לא להאמין אך הנבלות,אנשים פרמיטיביים,לקחו אותך,ראיתי אותך בפעם האחרונה ביום החתונה של אורי ונועה,זו הייתה הפעם האחרונה,באת עם מדים לזמן קצר,ראיתי אותך עם אלה ברחבת הריקודים,חשבתי שכל הבלאגן מאחורינו או לפחות כבר מסתיים אוטוטו אבל.....מסתבר שזה רק התחיל להיות יותר גרוע.
פשוט לא להאמין איך אתה כבר לא איתנו,ועל מה ,על סתאם,על כלום, פשוט מעצבן ומקומם אותי שזה כאילו בסרט,אבל זה לא, זה במציאות,זה קרה וזה קורה,מאבדים את החיים בשנייה,מאושר עצום לאבל מיוסר.
אֵיךְ נָפְלוּ גִּבּוֹרִים?