אלעד:הסיטואציה של הכתיבה לא נקלטת,קשה המחשבה,המילים חנוקות,הזמן עובר ואתה לא חוזר.באוויר יש תחושה כזאת שהדלת עומדת להיפתח ואתה כהרגלך נכנס לשתות את "התה עם החלב שלך".אומרים שאלוהים לוקח את "הטובים"-אבל לא אמרו שאלוהים לוקח את "הטובים ביותר".למרות הכרותי המעט קצרה איתך לא יכולתי שלא להבחין ברמת הנתינה שלך, בצניעות בפשטות,בכנות באמת הכל כך אמיתית שיש רק לך.בסיטואציה הזאת ניתנה לי ההזדמנות להכיר את משפחתך-באיזו כלות יכולתי לזהות אותך בכל תכונה ותכונה שלכם כמשפחה ושל כל אחד לחוד.אלעד- נוכחותך חסרה לכולנו,כל נפש שנפשך נגעה בה מרגישה בחסרונך.השארת חלל עצום בכל מקום בו נגעה כף ידך.אז.. עם משיהו שומע אותי אני מקווה ששומרים עלייך למעלה כי אתה ראוי למשמר של כבוד. מתגעגעת מאוד- הגר.